לירון דמרי (Liron Damri) , בנם של עליזה ורמי דמרי, נכדם של כליפה וראש'ל דמרי ממיסדי חצור הגלילית

 לירון דמרי (Liron Damri) , בנם של עליזה ורמי דמרי, נכדם של כליפה וראש'ל דמרי ממיסדי חצור הגלילית

מייסד ונשיא חברת הסטארטאפ Forter המובילה בשוק במניעת הונאות סחר מקוון.

10.9.2023

שמחה יקרה

שמחתי מאוד לקרוא את הדוקטורט שלך.

פתחת בפני ובפני העולם צוהר להבנה של מקום שהוא בית והחזרת אותי אל שביליה ואנשיה הטובים של העיירה הזו.

גם הכרונולוגיה של הקמת העיירה והאתגרים שלה וגם הניתוח וההסברים שנתת הצליחו לחדור ללב ויצרו סקרנות ורעב לעוד.

סיפור הקמת המעברה, מערכת היחסים עם ראש פינה ועם המועצה האזורית, פועלו של הלל לנדסמן שאת שמו הכרתי רק מהגן שמאחורי בית הכנסת שבו התפללו הדמויות לאורם גדלתי. סבא ז״ל, ומנאני, ויוסף שלילי, ויוסף טויטו ועוד רבים וטובים.

אנשי אמונה, אנשי שיח וצחוק, אנשי עמל ואנשים שכמו באו מעולם אחר, לא מוכר ולא נגיש לי.

אני רואה בעבודה שלך הזמנה לדיון, הזמנה לשיח שהלוואי וימשך ויאפשר לרשום את דברי הימים של חצור הגלילית בדברי ימיה של המדינה שקמה.

שמחתי שלצד התיאוריות האקדמיות, הבאת גם את האנקדוטות והסיפורים והמיתוסים שגם אם אין להם עוגן ותקפות אקדמית יש בהם מן הטעם והריח המיוחדים של חצור (לאונרד כהן למשל :).

לגופה של העבודה - הדיון במקומם של היישובים מסביב בסיוע מצד אחד ובמבט אל הזר מצד שני - מדבר אלי יותר מתיאוריות פוסט מודרניות של מסמנים ומסומנים, או מדיר ומודר.

היכולת שלך לחלץ ממעט החומר הראשוני את הסיפור הוא מרשים וטווה את הסיפור רב המימדים והגוונים. נראה שבכתיבה את עושה צדק עם הדמויות ההיסטוריות ומאפשרת להם מקום של כבוד לצד הביקורת.

מדהים בעיני ללמוד על ערעור ההגמוניה בשלב כל כך מוקדם בחצור ועוד יותר להבין את היקף הניסיונות להעביר את הישוב או לאחדו לאורך השנים.

לעניין התיעוד - מאוד התחברתי לתיאור שלך של ההתכנסות ל״היסטווריה הארוכה״ ול״חלוצים דיאלנא״ כמה שעמעם את תחושת ההיסטוריה הנכתבת של החלוצים שהגיעו לכתוב ספר חדש. המאבק על החינוך ועל המקוואות, ומקומם של אנשי הדת במבנה החברתי והפוליטי הם הוכחה משמעותית לטענותייך.

אחד הדברים שהייתי שמח עליהם מאוד זה ציר זמן עם פרטי המידע הבסיסיים ומעט מידע סטטיסטי שילווה את התיאורים.

כמות האנשים במעברה, כמות העוזבים, מאיזה מדינות הגיעו האנשים (זה מופיע במשתמע באחד הפרקים בחלוקה למדינות האסלאם והודו), סטטיסטיקות של כמות האנשים בישוב, מספר בתי הכנסת בישוב לאורך הזמן וכד׳.

ברור לי שקשה לייצר מסד נתונים כזה אבל הוא יכול היה לסייע מאוד אם ניתן להשיגו.

עוד איזור שמאוד לסקרן אותי להבין אותו מעט יותר זה סיפורם של האנשים שעזבו את חצור והאם באמת הם מוכחים את הטענה שניוד חברתי אכן קרה, אבל הכריח יציאה מהישוב.

נראה שהישוב עוצב במידה רבה מהעובדה שבניגוד לועדות הקבלה בקיבוצים במושבים ובמצפים הסמוכים אליו נאלץ לקבל את כולם מצד אחד ונאלץ לאבד את מיטב בניו ובנותיו מצד שני.

אני חושב שראוי שיערך יום עיון לכבודך עם פרסום הדוקטורט בעיירה, שאיפשר לרבים להיחשף לסיפור ולתרום אליו. אני מקווה שהעבודה תהפוך לספר ביום הימים.

כל הכבוד לך ותודה רבה

בהערכה,

לירון